ח.ר. נ' מדינת ישראל

מבוא:

1. לפניי תובענה לפיצויים עבור נזקי גוף ובגין רשלנות רפואית. לטענת התובע הוא נפגע בתאונת עבודה ביום 24.11.11 עת היה אסיר בכלא נפחא.

2. התובע, יליד x.x.71, היה בן 40 שנים בעת התרחשות התאונה ובן 49 כיום.

3. הנתבעת הינה מדינת ישראל שתחת שליטתה וחזקתה שהה התובע בכלא נפחא במועדים הרלוונטיים.

4. הצדדים חלוקים הן בדבר נסיבותיהן המדויקות של התאונות, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק.

  תמצית טענות הצדדים

טענות התובע

5. התובע טוען בכתב התביעה כי עבד לצד אסיר. כאשר האסיר האחר השתמש במכונה היוצרת גצים תוך כדי פעילותה, לפתע עף גץ לעינו השמאלית של התובע שהוביל לפגיעה בעין. התובע טוען בכתב תביעתו כי ימים רבים נמנע ממנו טיפול רפואי, ורק לאחר כעשרה ימים, ביום 2.12.11, הובהל לבית חולים שם אובחנה בצקת סביב הארוזיה. ביום 5.12.11 נבדק התובע בשנית בבית החולים סורוקה, וביום 21.12.11 עבר ניתוח להשתלת קרנית. ביום 14.2.12 אושפז שנית ועבר מסכת בדיקות וטיפולים, אולם למרבה הצער הניתוח כשל, והוא איבד את ראייתו בעינו השמאלית.

6. לטענתו, המדובר הוא בתאונה אשר האחריות לקיומה מוטלת לפתחה של הנתבעת שתחת שליטתה היה מצוי התובע בעת האירוע, ואשר במעשיה ובמחדליה גרמה לפגיעה הקשה בו. כך הנתבעת לא סיפקה לו אמצעי הגנה נאותים לצורך עבודתו הכרוכה בסיכון, לרבות ציוד מגן, לא העבירה הדרכות בטיחות בנוגע לסיכוני העבודה במקום, וכן לא טיפלה בו כראוי לאחר התאונה ולא העניקה לו טיפול רפואי מתאים, ואף התעכבה בפינויו לבית חולים ובווידוא כי יקבל טיפול רפואי נאות.